הלכות משלוח מנות איש לרעהו, מתנות לאביונים,
וסעוֹדת פורים
על פי שלחן ערוך המקוצר להרב יצחק רצאבי
שליט"א
חייב כל אדם לשלוח לכל הפחות לאדם אחד שתי
מנות, דכתיב ומשלוח מנות איש לרעהו, משמע שתי מנות לאחד. וכל המרבה לשלוח מנות לרעים
הרי זה משובח לא נקרא מנות אלא דבר שראוי לאכול כמות שהוא בלי תיקון, כגון בשר ודגים,
מבושלים ולא חיים. או מיני מתיקה או פירות או יין ודבש וכיוצא בהן ממיני אוֹכָלִין
או משקין. ומצות משלוח מנות ומתנות לאביונים, ביום ולא בלילה.
כל אדם אפילו עני שבישראל המקבל צדקה, חייב
ליתן לכל הפחות שתי מתנות לשני עניים, דהיינו מתנה אחת לכל אחד, דכתיב ומתנות לאביונים,
משמע שתי מתנות לשני אביונים. ואין מדקדקין במעות פורים אלא כל הפושט יד ליטול נותנים
לו. ומי שהוא במקום שאין שם עניים, יעכב את המעות אצלו עד שיזדמנו לו עניים או ישלח
להם:
חייבים לאכול ולשתות ולשמוח ביום פורים,
וגם בלֵילו ישמח וירבה קצת בַּסְּעוֹדָה. עיקר הסעודה מצותה שתהא ביום, הלכך אחר שמסיימין
התפילה, סועדין מעט פת שחרית, ועוסקים במצוות היום משלוח מנות ומתנות לאביונים, ומתקבצים
כל בני הבית לסעודה.
כיון שכל הנס היה על ידי יין, ושתי נטרדה במשתה היין
ובאה אסתר במקומה, וכן עניין המן ומפלתו היה על ידי יין, לכן חייבו חכמינו ז"ל
להרבות בשתיית יין. ואמרו חייב אִנֵּיש לִבַּסַּוְמֵי בְּפוּרַיָּא, עד דלא יִדַּע
בין ארור המן לברוך מרדֳּכי. ולפחות ישתה יותר מהרגלו כדי לזכור את הנס הגדול ויישן,
ומתוך שיישן אינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי.
פורים שמח
